אני עצמי וארני

שבת שלמה העברתי עם עצמי (ועם המחשב).

זוגתי שתחיה יצאה לסדנת תקשורת מקרבת בבית-ג'אלה.

בהתחלה שקלתי לצאת לטייל. הסתפקתי בישיבה על הגג בשמש וצפייה אל הים.

רוב היום התעסקתי בצעצועים החדשים שלי – מכשיר ההקלטה, ומצלמת הוידאו שרכשתי עבור הבלוג הזה.

ככה זה נראה:

 

היה לי מאוד נחמד לשחק בצעצועים החדשים שלי כפי שראיתם.

הורדתי תוכנות עריכה, בדקתי את הגאדג'טים המתלווים למצלמה, וניסתי להבין מה אני עושה עם כל זה, והאם אני לא מבוגר מדי לצעצועים חדשים והגיע הזמן שאהיה רציני. התשובה היא כמובן לא.

אני שם לב שרבים מחבריי וקרוביי, ואני ביניהם לא מספיק מבלים עם עצמנו.

וכשאני מתכוון לבלות עם עצמי, אני לא מתכוון במכונית בפקק, וגם לא בגלישה בפייסבוק, אלא ממש עם עצמי –

במדיטציה, בשוטטות, בטבע, בבית.

לקחת רגע הפסקה מהחיים, מהמשפחה, מהזוגיות, מהעבודה, מהחברים, מהשגרה,

ולצלול לתוך עצמי, לעשות דברים שרציתי ולא היה זמן, להתבוננן בכאב, להתמסר להודיה, לדמיין מה השלב הבא בחיי.

דוד שלי בדיוק חזר מצלילה באיי פולינזיה הצרפתית באוקיינוס השקט,

והתיאור שלו של היצורים הימיים ששוחים להם במעמקים, לעתים בחבורות ולעתים לבדם,

לאורך שנים שנים על שנים, ולא משתעממים, הזכיר לי את הניתוק שלנו.

הניתוק מעצמנו, השעמום והחרדה שאנחנו חווים כל פעם שאין לנו גירוי, שאנחנו לבד.

 

לדעת את עצמנו

בסרט "מטריקס" ניאו מגיע אל האורקל, ומעל מפתן הדלת רשום המשפט – דע את עצמך.

כמה מעט אנחנו יודעים על עצמנו.

כמה מעט אני יודע על עצמי.

אני יודע שבכל סיטואציה אני מעט שונה – מול ההורים, מול חברים, מול נשים, מול ערבים,

בכל מקום אני מסתגל לסביבה שלי, כמו הזיקית שמקועקעת על זרועי.

אז מי אני? אני האקטיביסט האוהב שאני חושב שאני?

 

 

ארני האקטיביסט האוהב בחוות החופש עם העזה חווה

או אולי אני עצלן ואופורטוניסט שמסווה את עצמי בצורה מתוחכמת?

אולי אני ילד שמשחק בכאילו, מנסה לשנות את העולם בזמן שכולם מנסים לשרוד ולגמור את החודש?

 

לדעתי, (לדעת מי?) אני לא יודע מי אני. יש בתוכי פיצול אישיות. יש בתוכי הרבה אני שמחפשים ביטוי.

לפני כמה שנים עברתי שינוי גדול בחיים.

חוויה של התעוררות, של פריצת גבולות. של שחרור.

ויתרתי על הבושה, ועל הדימוי העצמי, כדי שאני חדש ושמח יותר יוכל לצאת לאור.

אני מרגיש שזה רק תחילתו של תהליך. שמסתתר בי עוד הרבה, וכך גם באנשים שמסביבי.

כמו ג'ים קארי מטורף שרוצה להתבטא אבל לא יכול כי העולם לא יודע להכיל אותו:

 

עצמי בעולם של ניגודים

אנחנו חיים בעולם של ניגודים

עולם של חמלה ואכזריות בלתי נתפסים

הומלסים ברחוב ישנים מתחת למגדלים

תקשורת מיידית בין מסכים

תקשורת שטחית פנים אל פנים

שפע מדהים של מאכלים וחפצים

טכנולוגיות, תכנים, סמים

ולצד זה מגוון ביולוגי שהולך ונעלם בקצב הולך וגדל

ואנחנו עדיין חיים וממשיכים

בעולם של חומות ומצלמות, אשפוז בכפייה, סחר בנשים, משחטות

עולם של פסטיבלים וטיולים, הופעות וחופשות

התכנסויות, טקסים שמחות

עולם של ניגודים –

מר ומתוק, חמוץ ומלוח, חריף ודלוח

רגעים של אחדות גדולה ובדידות עמוקה

של מלל בלתי פוסק ורגעים של שתיקה

ואנחנו עדיין חיים

ו מ – פ – ח – ד – י – ם

מפחדים מהמוות

מהמינוס בבנק

מגברים אלימים, מגברים במדים

מנשים ציניות, מעכברים

מפחדים מהטבע

מפחדים מאלוהים

מפחדים מעצמנו

מפחדים מאחרים

מפחדים להראות, להחשף, לנסות, להיכשל

מפחדים מעירום

מפחדים להתחייב

מפחדים משלום

שלום קוראים לי ארני

רציתי לספר לכם קצת על עצמי

או לפחות איך שעצמי תופס אותי

כי זה מפחיד ומרגש

אבל תכלס די שטותי

כבר חמש שנים

ואולי כל החיים

אני חי על חשבונם של אחרים

כן, כן על חשבונכם

על חשבון משלם המיסים

על חשבונה של זוגתי

על חשבון ההורים

אני לא ממש עובד

סתם יושב (ולפעמים כותב)

ומאזין ותוהה לעצמי

מה עושים פה בחיים

מה פשר כל זה ולאן אנו הולכים

שאלות שכאלה ששואלים

אנשים עם עודף זמן פנוי

שרוצים להבין

מה קורה פה בבית המשוגעים

שאנחנו קוראים לו עולם

משחקים אותה נורמלים

למרות שאנחנו כולנו נרקומנים

מכורים לעשייה, לאשמה ולתלונה

מחכים שיגמלו אותנו

שיתנו לנו תמיכה או סטירה

מתהדרים בבית גדול או בעבודה, או במשפחה

או בהרפתקנות או בתואר או בסיפורי הצלחה

אבל למעשה אנחנו סוג של בדיחה

על ישויות כאלה שנקראות בני אדם

שמספרות לעצמן שהן שולטות בעולם

ומרוב שאנחנו מנסים לשלוט כדי להיות בטוחים

אנחנו בעצם שוכחים

מה באנו לעשות בחיים

לחלוק את המתנות שלנו כאן ועכשיו

לאהוב ולהיות נאהב

לחוש ולהריח ולנשום את אוויר הסתיו

(זה מתי שהקטע הזה נכתב)

להיות יחד כאחד

ולזכור שאנחנו אף פעם לא באמת לבד

אם נרצה…

רוצה להקדיש הפוסט לזכרו של מאיר בנאי שנפטר לפני כשבוע וחצי, יהי זכרו ברוך:

 

2 תגובות “אני עצמי וארני

  1. מרגש לקרוא אותך ארני. אתה שואל שאלות אמיצות וחושף את עצמך. נראה שאחרים נותנים לך כסף בעבור דבר מה, ממש כמו כל אדם אחר, כסף עבור מתנה. מתנת העדינות, ההקשבה, החקירה והחשיבה מחוץ לקופסא שאתה מביא לסובבים ולקוראים אותך.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *