אוסמה אלווט הוא פעיל שלום, הפועל רבות בשנים האחרונות לסיום השליטה הצבאית בגדה המערבית, וליצירת שלום בר קיימא בין ישראלים ופלסטינים.

עיקר פעילותו כיום נעשית במסגרת ארגון “לוחמים לשלום“, שם הוא היה האחראי הפלסטיני על טקס יום הזכרון המשותף, ובנוסף רכז קבוצת ירושלים-יריחו, הפועלת בעיקר מול כפרים ותושבים בדווים באזור מעלה אדומים ובקעת הירדן, אשר עומדים בפני איום של גירוש והריסת בתים מידי המדינה והצבא, ולמול איום על העדרים שלהם על ידי תושבי התנחלויות ומאחזים שכנים.

את אוסמה הכרתי בשנת 2012 במסגרת מפגש של יוזמת סולחה, שמפגישה בין ישראלים ופלסטינים, מאפשרת לספר את הסיפורים האישיים של כל אחד, וכן להשתתף יחד בתפילה, שירה וארוחה משותפת. מאז הצטלבו דרכינו פעמים רבות.

את הראיון עמו ערכתי במצוקי דרגות, התנחלות (שרוב האנשים אינם מודעים לכך שהיא אכן התנחלות), ליד ים המלח. אנחנו מדברים על התנגדות אלימה והתנגדות לא-אלימה, ועל המעבר האישי שלו מהראשונה לשנייה. אני שואל אותו על הסרטונים שהוא מעלה לפייסבוק, ועל האם הוא מגנה בפומבי אלימות של פלסטינים כלפי הצבא או מתנחלים.

וגם שאלות על דיכוי נשים בחברה הערבית, והאם וכיצד הוא רואה קשר לדיכוי הצבאי. על הדברים שהוא פחות מעריך בחברה הפלסטינית ועל הדברים שהוא אוהב בה. ועל מה נותן לו תקווה בתוך המציאות הקשה שהוא פועל בה, ושלמעשה כולנו חיים בה (למרות שרובנו מעדיפים לשכוח זאת רוב הזמן).

ראיון מעניין מאוד למי שרוצה לשמוע מילים חכמות ואוהבות של מישהו מ”הצד השני”.

שתהיה האזנה מעוררת ונעימה,

אשמח כמובן לתגובות ולהפצה