שבו נא אחיי ואחיותיי כי כעת זהו זמן לסיפור.

קחו לכם שעה והקשיבו לסיפורי, ואם אין לכם שעה באמתחתכם, חכו.

מיצאו את הזמן שלכם שאבד, התיישבו מול המחשב, אפשר עם חבר או בן משפחה. אפשר גם עם בוטנים ובירה מקומית קרה.

הסיפור שלנו מתחיל כאן ועכשיו, עובר בכל העולם וחוזר בחזרה.

אם אינכן מבינות אנגלית היטב, עמכן הסליחה.

הבה נתחיל…

 

כל דבר ודבר בעולם יש לו לב וגם העולם בכללו יש לו לב. ולב העולם הוא קומה שלימה, כקומת אדם, עם פנים ועם ידיים ורגלים. אלא שאפילו הציפורן הקטנה ברגלו של לב העולם מלובבת יותר מכל לב אחר.
בקצה העולם יש הר גבוה ועל ההר נתונה אבן גדולה ומן האבן נובע מעיין. ובקצהו האחר של העולם שוב יש הר גבוה ושם לב העולם. ולב העולם עומד וצופה תמיד כנגד המעיין והוא נכסף וכמיה ומשתוקק לבוא אליו; והמעיין נכסף גם הוא ומשתוקק לבוא אל הלב. ולב העולם שתי חולשות יש לו: חולשה אחת מפני החמה שמכה עליו ושורפת אותו, וחולשה שניה מחמת הכיסופים וההשתוקקות. וכשלב העולם מבקש להנפש מעט ולהשיב רוחו באה ציפורה גדולה ופורשת כנפיה וסוככת עליו מפני החמה. אך גם בשעת מנוחתו צופה הלב כנגד המעיין והוא שואג ומנהם מרוב געגועים והשתוקקות. ומאחר שהוא נכסף ומשתוקק כל כך לבוא אל המעיין מפני מה אינו הולך אליו? אלא כל זמן שהוא עומד על פסגת ההר הוא רואה את ראש ההר השני ששם המעיין, אבל אם ירצה להתקרב אליו יצטרך לרדת מעל פסגת ההר ואז יעלם מנגד עיניו ראש ההר השני ושוב לא יוכל לראות את המעיין. ואם לב העולם לא יראה את המעיין אפילו רגע אחד תצא נפשו חס ושלום ויגווע. יגווע הלב יתבטל כל העולם כולו, כי הלב הוא החיות של כל דבר בעולם.

מתוך סיפורי מעשיות רבי נחמן מברסלב

 

Moana – The story of Te fity from Arnon Shomer on Vimeo.

 

 

הכוכב פנדורה  שופע צמחייה ויערות גשם המלא בצורות חיים, חלקן מדהימות ביופיין, חלקן קטלניות. בכוכב חיים יצורים הקרויים נאבי. גובה הנאבי כשלושה מטרים, והם בעלי זנב ועורם כחול; הנאבי חיים בהרמוניה עם הטבע, אשר על פי אמונתם מציית לישות בשם אייווה, שהיא מקור כל החיים. בני האדם פולשים לעולם זה כדי לחצוב מחצב מיוחד במינו, ה”נדיריום” (באנגלית: Unobtanium, הבלתי ניתן להשגה) ששוויו  עומד על 20 מיליון דולר לקילוגרם. הנדיריום שוכן מתחת למשכנם של הנאבי – “עץ הבית”, עץ בגובה של מאות מטרים. בני האדם מנסים לפתות את הנאבי בתרופות, לימוד אנגלית, כבישים ועוד “פיתוח תרבותי וכלכלי”, אך הנאבי אינם מעוניינים. לאחר שהמשא ומתן על חציבת הנדיריום נכשל, בני האדם עוברים לדרך אלימה ופותחים נגד הנאבי במלחמה, והנאבי מגייסים את כל כוחותיהם במטרה להגן על קיומם.

 

Avatar – The story of Unobtanium from Arnon Shomer on Vimeo.

 

בזמן קצת אחר, על כוכב ארץ, משלחת של גאולוגים, חוקרי עתיקות, ועובדי חברת תקשורת יוצאים לקונגו כדי למצוא יהלום כחול שיאפשר להם להעביר תקשורת בצורה מהירה יותר, ויהפוך אותם לעשירים. במקום הם נתקלים בסכנות רבות – הר געש פעיל, ויצורים דמויי גורילה אלימים ומסוכנים. האם זה יעצור בעדם?

 

Congo Movie – Getting the diamond from Arnon Shomer on Vimeo.

 

אתם בטח חושבים שזה עוד סיפור על רעים וטובים, על חמדנים ואלימים, לעומת המסכנים. ובכן חברים, בסיפור הזה אין טובים ורעים. יש חיבור ללב שנשכח, הלב של כולם. הסיפור שלנו עובר למקום די קרוב…

מוכנות? ממשיכים…

 

 

 

במקום נחמד שנקרא תל-אביב בארץ שחלק מכנים אותה ישראל, וחלק פלסטין, ויש רבים שרואים בה “ארץ הקודש” ישנה סגידה לטלפונים סלולריים. בכל מקום שלא תסתכל – שלטי חוצות, תחנות אוטובוסים, טלוויזיה, עיתונים, תראה את הסגידה לאותם טלפונים סלולריים. הטלפון האחרון שלו סוגדים הוא הגלקסי S8. הטלפון קורא לאנשים לצאת מהקופסא ולגלות את נפלאות העולם, היערות, מעמקי הים ואפילו החלל החיצון. בני האדם סוגדים לסלולרי ונדהמים מיופיו, מהירותו, והיכולת שלו לספר להם דברים על העולם, לתקשר עם אנשים, לגלות מה שהם רוצים. אכן מכשיר קסמים.

 

 

האנשים מאוד קשורים למכשירים שלהם. הם מחוברים אליהם בזמן הנסיעה באוטו, ברכבת, באוטובוס. חלקם מסתכלים אליהם כשהם הולכים, רובם מעדיפים לתקשר דרכם ולא עם מי שמולם. הם יכולים לשאול מתי האוטובוס הבא או מה הכתובת של החנות האהובה עליהם, ואין להם צורך לשאול אנשים אחרים שאולי לא יודעים.

 

 

מה שלא כל האנשים יודעים, זה שבתוך מכשירי הטלפון ישנה חתיכה קטנה של לב. לב של העולם שחצבו אנשים בקונגו. אנשים שנלחמים על מי יחצוב את הלב. הם מקבלים כסף ורובים כדי לחצוב את הלב. הם הורגים אחד את השני. בעשרים השנים האחרונות הם הרגו יותר מ-5 מיליון אנשים. הכל כדי לחצוב את הלב ולהביא אותו אל תוך המכשירים של האנשים בתל-אביב ובסין ובאמריקה ובפולין ובמצרים. כולם מחוברים אל אותו הלב.

 

 

החתיכות של הלב שמפוזרות אצל כל-כך הרבה אנשים גורמות להם להיות עצובים. הם לא מבינים מדוע. הם מפחדים להתנתק מהמכשירים שלהם, והם גם מפחדים לפתוח את המכשירים, אולי הם יראו שם דברים שהם לא אוהבים. הם מיואשים, המלחמה באפריקה היא של אנשים אלימים, חסרי כבוד, ברברים, אנסים. הם לא מבינים שמה שאנחנו עושים לאדמה, אנחנו עושים לעצמנו. המוכנות להרוס יערות, להשמיד מינים, תרבויות ושבטים, לחלל מקומות קדושים, לפצוע את האדמה ולהלחם על המשאבים המצויים בתוכה הוא אונס. מיליוני נשים נאנסו בקונגו, כחלק ממדיניות ההפחדה של הקבוצות הלוחמות.

אבל לנשים יש כח. הן מחוברות ללב, הלב שלהן, והלב של העולם. והן רוצות לשנות. הן מוכנות לקום אחרי האונס שלהן, ולסלוח לחיילים שאנסו אותן. הן מאמינות בקונגו אחרת והן מעיזות לקום ולעשות.

 

 

 

על כוכב ארץ, בין בני-האדם, יש כאלו שהתחילו להבין שהנשים קוראות להתעורר. האדמה קוראת להתעורר. הם הבינו שכמו שהאמינו השבטים העתיקים, המינרלים הם לא רק חפצים חסרי חיים שאמורים לשרת אותם ולהתפזר בעולם בתוך טלפונים סלולריים. המינרלים האלו הם חלק מגאיה, מאמא אדמה, ויש להם קשר – ליערות הגשם, לחיות, לשבטים ולתרבויות. עוד ועוד אנשים, מכל רחבי הכדור מתעוררים לקריאה הזו. מתחילים להאמין ולהבין שכולם קשורים – דרך המזון, המעשים, והדיבור. המלחמה בקונגו היא לא נפרדת מהמלחמה ב”ארץ הקודש”. הרצון של בני האדם להשתלט ולהשתמש בעוד ועוד משאבים כבר אינה יכולה לקיים אותם. הם חייבים להתבגר ולהתחיל לכבד ולרפא את עצמם ואת אמא אדמה.

 

 

“והמעיין אין לו זמן משלו, כי אין הוא נמצא בתוך הזמן כלל, והוא מתקיים מן הזמן שהלב נותן לו במתנה. ועיקר התהוותו של הזמן הוא על ידי החסדים של אמת. ואני – כך מספר והולך אותו קבצן כבד פה – אני הוא שמתהלך בעולם, מלקט ומקבץ את כל החסדים של אמת ומביא אותם אל זה האיש הגדול, איש חסד של אמת, והוא עושה מהם את הזמן. כילה לעשות יום אחד מיד הוא מביאו במתנה ללב העולם ולב העולם נותנו במתנה למעיין. ובכל יום ויום, כשנוטה היום לערוב, מתחילים הם להיפרד זה מזה באהבה רבה בחיל ובזיע, שאם לא יספיקו החסדים אשר בידי האיש הגדול, איש חסד של אמת, כדי לעשות מהם יום חדש יהיה זה יומם האחרון ואף הם יסתלקו עם הסתלקותו של היום. והם אומרים זה לזה חידות וזמירות ושירים נפלאים של געגועים וכליון נפש. וגם היום המסתלק נפרד ויוצא בזמירות ובשירים נפלאים, וכלולות בהם כל החכמות שבעולם. וכל יום שונה מחברו: יש ימים של חג ומועד ויש ימים של תענית ואבל. יום יום וזמירותיו, יום יום ושיריו.”

 

האם ליבך שומע את הקריאה?

 

Moana – Te Fity and Te Ka from Arnon Shomer on Vimeo.