ראיון עם עידו הרטוגזון על פסיכדליה

נפגשתי ביפו עם עידו הרטוגזון, חוקר, סופר, בלוגר, ומרצה בנושא פסיכדליה וטכנולוגיות לשינוי תודעה, לשיחה מרתקת, מעניינת ומהנה. עידו נענה להצעתי לפני הראיון ושנינו חלקנו חומר משנה תודעה הנקרא – קפה, והתיישבנו לשוחח.

נפגשים ביפו לשוחח

בעידו נתקלתי לראשונה דרך מגזין לפסיכונאוט, ומאוד שמחתי לראות שיש מי שלוקח את עניין הפסיכדליה בארץ ברצינות גדולה, ועם זאת יודע לשמור על רוח הפסיכדליה שמזכירה לנו שהכל הוא רק תעתוע של התודעה ולא כדאי לקחת את עצמנו ברצינות יתרה…

לפני כשנה פגשתי את עידו באופן אישי בכנס אוטופיות שהתקיים בתל-אביב, שם הוא נתן נאום חוצב לבבות על היכולת של הפסיכדליה לתרום ליצירת אוטופיה כאן בישראל. בעקבותיו החלטתי שאני חייב לראיין אותו.

עידו היה קשה להשגה, ולקח לי זמן לקבוע איתו את הראיון, אבל לא בכדי, הוא באמת היה עסוק בהפקת הכנס הפסיכדלי הראשון בישראל – כנס משנים תודעה. בימים אלו הוא גם מסיים לכתוב את ספרו החדש העוסק בחשיבותם של ה-SET & SETTING על החוויה הפסיכדלית (למי שלא מכיר יש הסבר על כך בראיון), כותב בלוג שנושא את אותו שם של ספרו הראשון – טכנומיסטיקהומיד אחרי הראיון איתי הוא נסע לאוניברסיטת קיימברידג’ כדי לעבוד על הפוסט-דוקטורט שלו שגם עוסק במחקר פסיכדלי. בקיצור איש עסוק ורב מעללים.

 

בחלק הראשון של הראיון אנחנו משוחחים על אי החוקיות של הפסיכדלים וכיצד הם מאיימים על הסדר החברתי הקיים (השבוע במקרה נערך יום עיון ראשון פתוח לקהל בנושא גידול קנאביס בהשתתפות ח”כ תמר זנדברג, לאחר שבוטל פעמיים על ידי סמינר הקיבוצים ואוניברסיטת ת”א), על הקשר בין פסיכדליה לאקטיביזם, על השאלה לאן נעלמה התנועה הפסיכדלית של שנות השישים, ועל רגולציה ותמיכה בתהליך השימוש (כולל מושג נהדר שנחשפתי אליו – טריפ-סיטינג, קישור נמצא בסוף הפוסט). חלק עשיר ומלא:

 

חלק א קובץ להורדה 

 

בחלק השני אנחנו מתרכזים יותר באספקטים מקומיים – על הבחירה לפעול כאן ולא במקום אחר על אף האתגרים הגדולים, על הפוטנציאל של פסיכדלים ליצור שינוי במציאות החברתית והפוליטית, על חזון פסיכדלי  – כולל מפלגת הגאולה והמחתרת האינטרגלקטית, על צמחים משני תודעה מקומיים, ועל “משנים תודעה” – כנס הפסיכדליה הראשון בישראל.

 

חלק ב קובץ להורדה 

 

האזנה נעימה…

 

למידע וקריאה נוספת מומלצת:

ישנם גם עשרות סרטים, אתרים, ספרים ואמנות  בנושא.  וכמובן שרוב להקות הרוק הגדולות ורוב המוזיקה האלקטרונית מושפעות  מן הפסיכדליה.

הנה סרטון קצר וחביב:

 

3 תגובות “ראיון עם עידו הרטוגזון על פסיכדליה

  1. פינגבאק: סחי זה הכי אחי - אם נרצה

  2. יפה מאוד. מומלץ לכולם. אהבתי במיוחד את החלק על ישראל באופן כללי, כסטינג ספציפי (אבל כמו כול מקום אחר, אני מניח) לחוויה פסיכדלית. כלומר, לאיזה סוג של חוויה אתה הולך כאשר אתה לוקח פסיכדל בהקשר הפוליטי, כלכלי, חברתי ודתי מקומי שקיים כאן. יעני, הרחבה של מושג הסטינג. באופן טבעי גם, ההשפעה שיש לחוויה פסיכדלית על הסטינג שבו היא קורית, כלומר פוטנציאל השינוי שיש לחוויה הפסיכדלית על ההקשר הישראלי (כן, כן, פעמוני מהפכה…). אפשר גם להרחיב לגלובלי כלומר, היום למשל, עם כול עניין שינוי האקלים, הייתי אומר שזה הסטינג שבו אנחנו צורכים פסיכדל, כול פסיכדל, לא משנה איפה (ואולי זו גם ה”תרופה” למשבר האקלים – חיבור לטבע והקלה על חרדת המוות העולמית).

    היה רק רגע של אי בקיאות משוואת בעניין צמחיים טקסיים מקומיים, ובראשם שבר לבן. בלבולי השמות… חברים,
    שבר לבן = חרמל = פגאנום הרמלה (Peganum Harmala) = פיגם סורי (Syrian Rue) = פיגם פראי (Wild Rue) = אספהאנד (Esphand). ואולי עוד סוגי הגייה כאלו או אחרים. גם, קצת דיבור על התפקיד של השבר הלבן בתור MAOI היה גם מבאר את חלקו ברקיחות פארמוואסקה שקיימות כיום וגם בתיאוריה על משה רבנו, אכילת הצמחים הפסיכדלים והנבואה האלוהית. (הוא ערבב שבר לבן עם עץ שיטה מקומי בשביל לייצר סוג של תה פארמוואסקה? השבר הלבן מונע את מהDMT שבעץ השיטה להתפרק דרך מערכת העיכול של הגוף ובכך מאפשר לצמח השיטה להיות פעיל באכילה, או שתייה). אבל כול פעם שמזכירים את השבר הלבן הזה, חשוב לציין, חברים, שזה לא לנשים בהיריון מפני שבאופן הסטורי ומסורתי הוא ידוע בתור מפיל טבעי.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *