לאן הולכים?
אחת הבעיות שאיתן אני מתמודד, וגם רבים מאיתנו, היא חוסר הידיעה לאן הולכים.
יש כאלו, ואני ביניהם לעתים, שטוענים שאיננו הולכים לשומקום.
אבל בהקשר מעשי, של חיי היום-יום וגם בהקשר של חיבור רוחני, אני מאמין שעלינו לדמיין, לחלום, ולהגות, כדי שנוכל לפעול.
להרצל היה חזון. הוא כתב אותו בספר וקרא לו בשם מושך – "אלטנוילנד". התנועה הציונית הורכבה מעשרות ומאות הוגים, מורים, אנשי תקשורת וממשל, וכמובן עסקנים ופילנתרופים, אשר יחדיו הגשימו את החזון, אולי בצורה עקומה, אבל הם בהחלט ניסו ואף הצליחו בהרבה מובנים.
לצמרת המדינית והכלכלית כיום אין חזון. "לעד נחיה על חרבנו" אינו חזון שאני רוצה לחיות אותו, ונראה לי שאף-אחד לא באמת רוצה אותו (אולי חוץ מיצרני הנשק), וכל מטרתו הוא להשאיר אותנו בתודעת השרדות ופחד, שמאפשרים את המשך השלטון. גם לשמאל אין חזון. חזון שתי המדינות אינו בר ביצוע (לדעתי האישית), וגם אינו עונה על הרצונות של רבים מהאנשים. בחזון הזה אין רצון אמיתי לחיים משותפים של יהודים וערבים, אלא ליצירת הפרדה מלאכותית אשר תמשיך את הפרדוקס של המדינה "היהודית והדמוקרטית". באופן כללי, מדינות הלאום הן המצאה של המאות ה-19 וה-20 והן סיימו את תפקידן. הגיעה העת להמציא התארגנות חדשה לאנושות.
לחזור לדמיין את מה שהלב יודע
אחת הבעיות של יצירת חזון הוא שעלינו לדמיין את העתיד. והעתיד הרבה פעמים הוא שונה מאוד ממה שאנחנו מכירים. הטכנולוגיה מתפתחת, הסביבה משתנה, המגוון גדל, ומשברים מתרחשים. החזון שדרוש לנו אינו יכול להיות החזון של המאה ה-20. עליו להיות מותאם למאה ה-21. לקחת בחשבון מושגים כמו זכויות בעלי-חיים, חופש מגדרי, והתפתחות רוחנית, טכנולוגית ותודעתית. עלינו גם לוותר על מושגים שהתרגלנו אליהם כמו זכויות יוצרים או שימוש באלימות ממוסדת (בתי-כלא, מלחמות, פצצות גרעיניות, עינויים). הוא צריך לקחת בחשבון את שיקום הנזקים והמשברים העצומים שכבר יצרנו (ועודנו ממשיכים ליצור) בסביבה הטבעית ובמשאבי כדור הארץ, ובהחזרת האמון בין בני האדם. על החזון גם להיות מלהיב ומרגש, הוא אינו יכול להסתפק במושגים מדעיים או סוציולוגים כמו דמוקרטיה או קיימות. חשוב וכדאי שיהיה בו יופי, קסם, רגש, שמחה. דברים ששווה לחיות עבורם ואותם.
אספתי פה בתפריט (נמצא בצד שמאל בתצוגת מחשב, ולמטה בתצוגת סלולארי), מספר מסמכי חזון אשר נוגעים אלינו כאן בישראל, וגם לאנושות כולה. לחלקם אני מתחבר יותר, ולחלקם פחות. מתוכם אני מנסה להרכיב חזון אשר אני אשמח לפעול להגשמתו. מי יתן וכל אחד מאיתנו ימצא חזון להתחבר אליו, או פשוט יחזה אותו בעצמו.
אני מזמין אתכם לשלוח לי מחשבות או מאמרים שיכולים לעזור בניסוח חזון משותף, או להגיב לגבי החזונות שקישרתי אליהם פה בתפריט. ביחד אני מקווה שבשנה הזו יתבהר החזון, וכולנו נוכל להמשיך ולפעול בצורה בהירה וממוקדת ליצירת העולם היפה יותר, שהלב שלנו אומר לנו שהוא אפשרי.
אם נרצה…
פינגבאק: איפה טעינו ומה לא ניסינו? - אם נרצה
הנה עוד חזון להשראה (כתב דניאל פידלמן) –
https://docs.google.com/document/d/1h9j7R-xbO6M2IuHgxEt3jPgieB5em2VVyVOzw5SsCZg/edit
תודה אהרון, מעניין בהחלט
פינגבאק: שיחה עם הגר נקאש על חינוך ומערכת הכליאה - אם נרצה
פינגבאק: שיחה עם הגר נקאש על חינוך ומערכת הכליאה - אם נרצה