אל ד"ר אראלה שדמי הגעתי דרך מאמר שנתקלתי בו במקרה שנקרא "תיתכן פה חברה של שלום", שמדבר על הצעת שלום שמבוססת על עקרונות מטריארכליים.
כל-כך שמחתי לקרוא מאמר שמביא רעיונות שאני מתחבר אליהם וחוקר אותם כמו כלכלת נתינה, קהילתיות, חיבור לטבע, ושמה אותם בהקשר פוליטי של מצבנו כאן בארץ ובאזור, ומיד הוספתי את המאמר לתפריט החזון (ניתן למצוא את התפריט בצד שמאל למי שקורא במחשב או לגלול למטה למי שקורא בסיליפון).
המשכתי לחקור על אראלה ולנסות ליצור איתה קשר, וכך גיליתי שהמאמר הוא חלק מאסופת מאמרים שאראלה ערכה שנקרא "דרך אם", ושאראלה היא גם קרימינולוגית שעוסקת בנושאים של שיטור קהילתי וצדק מאחה. הבנתי שמדובר במישהי שאני חייב להכיר יותר ולראיין, ואחרי קצת הסתבכות הצלחתי ליצור עם אראלה קשר, וכמה ימים אחר-כך כבר הגעתי לביתה שבחיפה כדי לראיין אותה.
אראלה היא לסבית שחיה עם בת-זוג והיתה השוטרת הראשונה לצאת מהארון בזמן שירותה בתחילת שנות השמונים, היא אמא לבת, פמיניסטית, חוקרת עצמאית שמבקרת רבות את האקדמיה, ובשנים האחרונות מקדישה את זמנה לחקור חברות מטריארכליות וידע ילידי, כאלטרנטיבה לתרבות המערבית שהגיעה לטענתה לסוף דרכה.
עם אראלה בביתה שבחיפה
בראיון אנחנו מעמיקים בשאלות של יצירת שינוי מפטריארכיה למטריארכיה, על השינוי שקורה – בשוליים ומתחת לרדאר – לכיוון חברה כזו, על התחליף ל"שילוש הקדוש" של מדינת לאום-קפיטליזם-דמוקרטיה, וגם דנים ביחסה לאקדמיה ולרוחניות עכשווית. זה ראיון משלים בעיניי לראיון שערכתי לפני כמה חודשים עם אוהד אזרחי שגם עוסק בנושאים הללו מכיוון אחר.
אראלה חולקת בנדיבות מהידע העשיר שלה ומתבלת אותו בסיפורים כיאה לזקנת שבט חכמה.
בראיון מוזכרים חוקרים רבים כמו – פול הוקן, נעמי קליין, ברברה אליס מן, היידה גוטנר-אבנדרות', שכדאי להעמיק ולהכיר את עבודתם וכתיבתם.
אשמח לשמוע תגובות ומחשבות לגבי הרעיונות המוצגים בראיון,
האזנה מעוררת ונעימה
לגמרי נווה מדבר, למרות שאתה מאחד כל כך הרבה ידע בראיונות ובפוסטים שזה מרגיש יותר מאואזיס בודד, אלא ארץ של נאות.
תקנו אותי לא מזמן להגיד מטריאצנטרי (בו האמהות-נשיות מרכזית) במקום מטריארכי (שלטון נשי).
משתמשת בזה מאז 🙂 וחושבת שאנחנו לא צריכות לכוון לחזור אחורה לחברות שהיו פעם, חברות ילידיות. כן לקבל מהן השראה לדבר החדש שאנחנו צריכות לבנות מלמטה. ולהיות בתוך השאלה והחקר והפער והמתח שכרגע יש בין הישן למה שעוד לא נוצר.
שזה הרבה פעמים מפחיד ומבאס, אבל פתרונות מהירים יתנו לנו רק את אותו דבר בשינוי כותרת.
שמחה שיש אותך.
תודה
הי אפרת,
תודה על הדיוק הזה
מתחבר מאוד. גם אראלה מדגישה שחברה מטריארכלית היא לא חברה שבשלטון הנשים אלא שיש איזון, אך האשה והילד היא במרכזה. לכן המונח מטריאצנטרי בהחלט מתאים.
תודה על התגובה והעידוד, ועל השותפות בבניית האלטרנטיבה מלמטה, בסבלנות ובהנאה
חיבוק
שלום ארני,
תודה רבה על ההזדמנות להאזין לראיון. ממלא וכל כך חשוב! רציתי לשאול האם תוכל להפנות אותי למייל של אריאלה? קולגה ואני מנסות לחפש את המייל שלה ללא הצלחה וחשבנו שאולי תוכל לסייע.